למחרת בבוקר אחרי הטיפול שגולדי קיבל אחר כבוד הלכנו למרכז המבקרים בעיר שהוא גדול ומפואר ויש בו תערוכה מצויינת של היסטוריית החיים בעיר - אינדיאנים, אלסקה HWY, צנור הנפט ועוד, אנחנו התלהבנו מהחמניה הענקית בביתן שליד.
גם לטייל לאורך הנהר העובר בעיר (יש כמה) היה מאד נחמד
משם יצאנו לפיוניר פארק, סוג של מוזיאון חי המשחזר את חיי העיר בראשיתה. דודי פשוט מחכה לגברת לי מ- 1920 שתזמין אותו לבילוי
כך נראתה החצר של החקלאי אז, די דומה לשלנו
וכך נראה הרחוב
בפנים ראינו את כל מערכות הציוד שהיו להם והיה מבהיל משהו לראות את מקדחת רופא השיניים המופעלת עם הרגל
"מכונית" שהלהיבה
פיסול בקרנים מכל הסוגים, ממש מרשים במיוחד שלאמן יש כלב דני ענק ונהיתה אהבה ממט ראשון
בערב הלכנו לאכול במסעדה מיוחדת שמתמחה בסלמון על האש. מה שרואים כאן זה הגריל. השעה היא תשע בערב
למחרת יצאנו לשייט בספינת נהרות על נהר הטאנאנה מעין שיחזור של נתיב התעבורה המרכזי של העיר בעבר. זה גלגל המנוע של הספינה שלנו
וכך נראת הספינה כולה אלא שיכולנו לצלם רק את זאת של השכנים
בדרך ראינו את בתי העשירים של העיר הגרים לאורך הנהר והגענו גם לעוד סוג של מוזיאון חי המשחזר את חיי האינדיאנים במקום. זאת מלכודת של דגי סלמון. מי הנהר מתועלים להניע את גלגל המלכודת ואם נתפס דג בתעלת העץ הוא מחליק הצידה 
אחרי שתופסים מספיק דגים צריך לעשן אותם לחורף
ובקיץ גם מגדלים כרוב. אנחנו כרגיל התלהבנו בעיקר מהגודל זה כרוב שמגיע עד למותנים של אדם גבוה
יש גם את הבקתות שבהן גרו "מייסדי העיר"
מפירבנקס התחלנו את הדרך דרומה והעירה הראשונה שפגשנו היתה נורס-פול העיר של סנטה קלאוס
העיר הבאה היתה דלתא ג'נקשין שהדבר העיקר המיוחד בה הוא צינור הנפט המפורסם שמוביל נפט לכל אורך אלסקה מהים הצפוני ועד עיר הנמל הדרומית ולדיז
חזרנו לטוק, עיירת הדרכים שהמטייל באלסקה חייב לעבור בה לפחות פעמיים והפעם בדרך ל Top of the world hwy
