יום שבת, 31 ביולי 2010

טבילה ראשונה בגשם - לא נורא

יוצאים מהיינס בגשם. העננים יושבים ממש עלינו וזה נראה ללא סוף. החלטנו לצאת ראשית בשביל האתגר אבל לא פחות משמעותית היתה העובדה שהבחורה בבית שישנו בו (B&B) אמרה שאתמול סתם היה לנו מזל עם יום השמש שהרווחנו, הקבוע בהיינס הוא הגשם המראה שמלווה אותנו ביציאה הוא כביש מתפתל ויפה בתוך מסך של ערפל וגשם

כל כך מרשים ומרגש שהמצלמה לא עוצרת. הנחמד הוא שבחוץ 10 מעלות בערך ואצלנו בעיקר הלב אבל גם שאר הגוף חם.


לאט לאט הגשם נפסק, הנוף מתבהר וכבר רואים שתי קומות של הרים

מקרוב גבעות (גבוהות) ירוקות שהכביש נוסע ביניהן ומרחוק ההרים המושלגים ופתאום יש עוד מישהו על הכביש - נעים לפגוש

השמיכה של העננים לא עוזבת אבל יש כבר חלונות כחולים והנופים... אוי הנופים. 40 מיל צפון מערבה להינס עוברים את הגבול, אנחנו שוב בקנדה - יוקון.
עוד צורה מעניינת של הר - משהו אינסופי


מתקרבים לאגם קלואן ושוב מתקדרים השמים

אגם ענק ויפה יפה

קצת לפני שהגשם מתחדש עוצרים בנקודה שנקראת Destruction bay. על המפה נקודה המסמנת ישוב לכל דבר, בפועל תחנת דלק, מוטל ומסעדה - מפליא העולם המרווח הזה.

בחוץ גשם ללא הפסקה ובפנים לחיים עם בירה קרה ועוד קצת מהג'נק המקובל כאן.

קמים לבוקר בהיר, נפרדים מהאגם היפה - אלסקה מחכה לנו, היום שוב עוברים את הגבול.

היינס - טיול ביער גשם

היינס, עיירה נחמדת בקצה החוף הפנימי של אלסקה שכמו כל עיירה מתוקנת כאן יש הרים גבוהים (השלג מתחבא בעננים), יערות מסביב וחוף, הפעם של אוקיאנוס.
הגענו עם המעבורת מוקדם בבוקר, הכל עוד סגור אבל סיור קטן לחפש את מרכז המבקרים יחד עם מבט כללי על העיר ממש מתבקש

ראשונים רואים את ההרים שמסביב

בהמשך הולכים לטיול ביער. יער צפוף וחשוך כמו של שלגיה.

הצמחיה גם צפופה מאד והמיוחד כאן הוא הגודל של העלים וזה לפי ההסבר שקבלנו בגלל שעות האור הרבות שהם מקבלים.

לאט לאט מגלים את כל סוגי פירות היער - לבנים,

אדומים יפים ומבריקים ומאד מזמינים אבל אנחנו לא מעיזים

עצים ענקיים שאזוב ענק גדל עליהם

וגם פירות שחורים.

בסוף מגיעים אל המים. לא מצליחים להחליט אם זה ים או אגם. אפילו נהר גדול זה יכול להיות.

והפסגות מסביב... אפשר אפילו לראות איזה קרחון "קטן" עם מפלון.

חוזרים לסיבוב בעיר - הנה מכונית הדאר עם המשרד הישן
עצירה לעוגה טובה במאפיה הכי מפורסמת "בעיר" (אין אחרת אבל זאת ממש שווה). מאד התרגשתי גם מהפרחים - כדורים פורחים בענק. רק בהמשך הבנו שזה תופעה שגרתית כאן הקשורה שוב לשעות האור הרבות.

מאד רצינו סלמון מעושן הישר מהתנור אבל הכל סגור כי מאוחר אפילו שנראה רק חמש אחר הצהרים. מאד מבלבל העניין הזה.

עוד מבט על העיר מזוית אחרת

יוצאים לקראת ערב (כבר 10 בלילה) לראות דובים תופסים סלמונים בנהר.

הנהר ישנו והוא מאד יפה ומלא דגים, את זה למדנו מהדייגים שפגשנו שם, אבל דובים לא היו. אין דבר, בעיר הבאה בנהר הבא הם מחכים לנו - ממשיכים.