עשינו טיול גדול לאורך החוף המאד מסודר וערוך לתיירים אך לא פגשנו נפש חיה.
חוץ מאילה אחת שרעתה באחת הגינות הפרטיות שליד החוף.
הגענו כמו חיילים ממושמעים 10 דקות לפני... ומצאנו שיש מקדימים מאיתנו והחברה של האופנוענים מצויינת אלא שנשארו עוד כשלוש שעות המתנה וגם שתי רוכבות אחת על הרלי והשניה על הונדה זהב פרווים.
לחור השחור הזה המעבורת נכנס עוד מעט.
לבסוף זה קורה ואנחנו נכנסים ונקשרים בעזרתם האדיבה של הקולגות.
יצאנו להפלגה. אויר הים, המרחבים והספינה הגדולה מרחיבים דעתו...
במהלך הפלגה של 36 שעות מתרשמים מהבדידות של האנשים שגרים לאורך הדרך. בתים בודדים פה ושם אנחנו באלסקה.
הגענו לנמל הראשון קאצ'יגאן ישוב יותר גדול
וכך גם הערים הבאות. הכל מתקיים מהים ומוצריו, בעיקר דייג.
אפשר לראות חיות במהלך השייט, אנחנו ראינו שני עייטים קרחים החיים מדגים, הם על הגג.
מזג האויר מאד אפור ומעונן, חלק מהזמן יורד גשם. מהברמן שהוא תושב מקומי אנחנו מקבלים הסבר עם חיוך רחב: "אצלנו כשיורד גשם עדין, ישר בלי רוח זה נחשב יום יפה".
אנחנו מתרשמים מהפסגות שחלקן מושלגות והעננים שיורדים נמוך נמוך
זהו הגענו. משחררים את כל הקשירות
ויוצאים. אנחנו בהינס, מתחילים את דרכנו באלסקה.
המעבורת אומר הברמן היא אוטובוס ימי המקיים את הקשר בין הישובים שלאורך נתיב ההפלגה מאחר ואין כבישים המקשרים בינהם, אפילו לעיר הבירה של אלסקה ג'ונו אפשר להגיעה במעבורת או בטיסה.
