היתה לנו קפטן'ית (מה שעשה לי את היום ליותר מעניין) והטבע הראשון שראינו היתה קבוצה של כלבי ים מסוג מיוחד (oate), קטנים וחמודים ששוכבים עם הגב עם "ידים" שלובות ופנים מאד אנושיים.
הנופים מהספינה, שמתקרבת מאד לחופים בתוספת היום הסגרירי נראים כמו מסע בין כוכבים
עוד קצת מפליגים ופוגשים אריות ים שמתחממים על המגדלור
ואז מתקרבים לקולומביה - הגלישר הגדול. למעשה, הכי קרוב שאפשר להגיע אליו זה בערך 10 מייל לכן ביום אפור כשלנו אין סיכוי לראותו אבל פוגשים את שדות הקרח - הגושים שנופלים ממנו ונשארים בים. בהתחלה זה נראה סתם מסה
בהמשך רואים את הפיסול של הטבע בצורות מדהימות
ובצבעים של בוץ ושאר מינרלים
מתקרבים לגליישר השני, קצת לפניו מספיקים לראות חבורה של כלבי ים שנבהלת מהספינה ובורחת למים
לגלישר ה"קטן" מתקרבים למרחק של 50 מטר והוא אדיר, גם ביום סגריר
עמדנו לידו כמעט חצי שעה ראינו ועוד יותר שמענו את חתיכות הקרח המתנפצות לים בבום אדיר
גם כאן אי אפשר שלא להתלהב מהפיסול היצירתי
היינו מוכרחים לתעד
וזה, חייבים להאמין, לוויתן שסיים עכשיו התרוממות מרשימה מהמים ונשארו רק הנתזים שהספקתי לצלם
זה עוד סיבוב של הלוויתן. למעשה, היו שנים, אמא ובן (כך אמרה הקפטנית) אבל הצילום.... מי מספיק בגשם, בהתרגשות. את אריות הים שעשו לנו הצגה לפני הספינה לא הספקתי בכלל אבל החוויה נשארה.
סיימנו את היום עם פיצה מצויינת במסעדה מחוממת היטב לסייומו של יום נפלא ומרגש. בהזדמנות זו נספר שאת כל היום היפה הזה בילינו בחברת זוג מקבוץ שובל שפגשנו בדרך לולדיז והמקרה או סתם כי זה המסלול פגשנו שוב גם במסעדה בארוחת הערב וגם על הספינה. היה מאד נחמד לבלות את היום הזה בעברית שלא שמענו עד היום לאורך כל הטיול.
למחרת, הסייר הראשי נפצע במרדף אחרי סלמונים שקופצים במעלה הנהר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה